Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

ועדת ערר – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד)

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הינו גוף ציבורי, אשר נמצא באחריות משרד הבריאות ומוגדר, על פי תקנות התעבורה, כגוף אשר תפקידו להמליץ לרשות הרישוי על כשירותם הרפואית של נהגים לנהיגה, ובכלל זה כשירותם הנפשית.

במילים אחרות, המרב"ד משמש הלכה למעשה כרופא המוסמך של רשות הרישוי במשרד התחבורה, ותפקידו לאשר האם מבקש רישיון או בעל רישיון נהיגה כשיר לנהיגה מבחינה בריאותית, זאת תוך הבחנה בין סוגי הרישיונות השונים המבוקשים, ותוך התייחסות לשאלה האם מדובר באדם שמעולם לו הייתה לו דרגת הרישיון המבוקשת אל מול בעל רישיון קיים המבקש לחדשו.

במרב"ד מועסקים אנשי מקצוע שונים לרבות רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים אשר מטרתם היא איתור אזרחים בעלי ליקוי בריאותי הרלוונטי לבטיחות בנהיגה.

ישנם מספר מצבים בהם מבקש הרישיון מופנה לבדיקת כשירות נהיגתו במרב"ד, בינהם דיווח למרב"ד ממשטרת ישראל, בתי המשפט השונים, משרד הרישוי, רופא שטיפל בויצוין כי ישנם מקרים בהם הרופא שמטפל במבקש הרישיון חייב לדווח על מצבו הרפואי.

בדיקות במכון

כל מי שמופנה למרב"ד נבדק על ידו ביחס ליכולת נהיגתו ובהתייחס לסיבה שבגינה הופנה לבדיקות ( בין אם הבעיה נפשית או בריאותית אורגנית).

הנתונים מעידים על כך שרוב הנבדקים הינם נהגים בפועל, אשר זומנו על ידי המרב"ד לבדיקה ואילו רק חלק קטן הינו מבקשי רישיון, בין אם רגיל ובין אם לרכב משא/ ציבורי.

כאשר מדובר בבעיות רפואיות פיזיות, נשלח הנבדק לבדיקה הבוחנת מגבלות אלו, ואילו כאשר מדובר בבעיות מתחום הנפש , נשלח הנבדק לבחינה אישיותיתפסיכולוגית, אשר בסופה יכול להיקבע כי הנהג אינו מתאים אישיותית לנהיגה בטוחה.

המונח אי התאמה אישיותית הינו מונח סל, אשר בגינו נפסלים נהגים רבים מהחזקת רישיונם.

מאחר והמונח "אי התאמה אישיותית לנהיגה" נתון לפרשנות ואין המדובר במדע מדויק, הרי שישנה חשיבות רבה להשתמש בשירותיו של עו"ד בעל ניסיון אשר מתמחה בתחום, דבר היכול להפוך לא אחת את ההחלטה השלילית בעניינו של נהג ולהשיב לו את רישיון הנהיגה.

כאשר מבקש רישיון מוזמן לבדיקה במרב"ד, הוא מתבקש להמציא את כל המידע הרפואי והמסמכים שיש בידו, בטרם הבדיקה הוא אף חותם על טופס הצהרה על ויתור על סודיות רפואית. לעיתים מסתפק המרב"ד רק במסמכים הרפואיים של האדם והוא אינו מוזמן להגיע לבדיקה, אולם ברובם המוחלט של המקרים בין אם הופנה עקב בעיה נפשית ובין אם עקב בעיה בריאותית אורגנית,הוא יצטרך להגיע לבדיקות במרב"ד.

במקרים מסויימים המרב"ד אינו מסתפק בבדיקות אותן ערכו אנשיו והנבדק מופנה לבדיקות נוספות במכון חיצוני למרב"ד שם נערך לו אבחון מקצועי מקיף.

אי התאמה אישיותית לנהיגה

כפי שהוסבר לעיל, מדובר במונח כללי המהווה סעיף סל לכלל המקרים בהם נקבע כי מבקש רישיון אינו כשיר לנהיגה מהטעם האישיותי. קביעה זו מתבססת על הערכה פסיכולוגית ו/או פסיכיאטרית של מבקש הרישיון, המושתתת על מבחנים אישיותיים , ראיון אישי, עבר פליליתעבורתי וכמובן סוג הרישיון המבוקש.

ישנם מצבים פסיכולוגיים אשר נמצא כי הם קשורים למידת הסיכון בנהיגה ומשמשים אבן בוחן בשלבי האבחון, כגון נטייה לתוקפנות, התנהגות אנטי סוציאלית (חברתית), אמפולסיבית, ונטייה לקחת סיכונים.

כמו כן, מקרים רבים בהם אדם מוגדר כמי שאינו מתאים לנהיגה מבחינה אישיותית מקורם בשימוש מזדמן בסמים או אלכוהול (בעבר או בהווה). גם במקרים בהם בוצעו על ידי מבקש רישיון עבירות פליליות ישנו סיכוי כי יוזמן לבדיקות וימצא בלתי כשיר לנהיגה מבחינה אישיותית.

סיבות אחרות שעלולות לגרום לפסילת מבקש רישיון מהטעם של אי התאמה אישיותית נעוצות בריבוי עבירות תנועה, אשר בגינן יזומן אדם לבדיקות במרב"ד ואז יסווג כבעל אי התאמה אישיותית לנהיגה.

אחוזים רבים ממבקשי הרישיון שנבדקו במרב"ד, וההחלטה בעניינם הייתה שלילית, נמצאו כלא מתאימים מחמת אי התאמה אישיותית לנהיגה. מדובר במקרים של אישיות שאינה בשלה לנהיגה, אנשים בעלי חוסר מודעות וחוסר יכולת לקחת אחריות על מעשיהם ולהכיר בטעויות שעשו, כאלו שעברו משברים נפשיים, בעלי קשיי הסתגלות וכו'.

ערעור על החלטת המכון

כאשר המרב"ד מגבש את המלצתו הסופית, הוא מעבירה למשרד הרישוי, אשר ככלל אינו חייב לקבלה. אף על פי כן, יצוין כי ברובם המוחלט של המקרים מאומצת המלצת המרב"ד. במילים אחרות, למרות שמשרד הרישוי אינו מחויב לאמץ את המלצת המרב"ד הרי שבפועל כל ההמלצות מתקבלות ככתבן וכלשונן שכן למשרד הרישוי אין את הידע המקצועי שיש למרב"ד כדי לא לאמץ המלצותיו.

לאחר קבלת המלצה שלילית מצד המכון מוזמן מבקש הרישיון לשימוע במשרד הרישוי, אשר בסופו נמסר לו שרישיון הנהיגה אותו ביקש לא יאושר בהתאם להמלצת המרב"ד. חשוב לזכור כי החלטת משרד הרישוי לאחר קבלת המלצת המרב"ד, איננה סוף פסוק וניתן לערער על החלטה זו בפני ועדת הערר בתוך שלושים ימים מרגע קבלת ההחלטה.

חשוב לציין, החלטת המרב"ד אינה בבחינת גזירת גורל, ואין חובה להשלים עימה בכל מחיר, במקרים רבים וועדת הערר מקבלת הערעור ומשיבה/ מאשרת למבקש הרישיון את הרישיון, זאת כמובן כאשר הערר הינו מנומק מקצועי ומגובה באסמכתאות רפואיות.

ועדת הערר הינה ועדה רפואית המורכבת משלושה רופאים בכירים אשר דנים בעניינו הנקודתי של מבקש הרישיון, ניתן להציג לועדה חוות דעת רפואיות מטעם המערער ואף ניתן להיות מיוצג על ידי עורך דין בדיון בועדה.

חשוב להדגיש כי החלטות וועדת הערר נתונות לביקורת שיפוטית במסגרת של הליך ערעור מנהלי בפני בית משפט מחוזי, ולא אחת בוטלה החלטת וועדת הערר על ידי בית המשפט, לאחר שנמצאה כי מדובר בהחלטה בילתי מנומקת, בילתי סבירה או שהתקבלה בניגוד לכללי המשפט המינהלי.

   
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:
עוד בנושא
נקודות ברישיון נהיגה
הפקרה

"לא תעמוד על דם רעך.." הפקרה אחרי פגיעה עבירת ההפקרה אחרי פגיעה, משמעה כי לאחר פגיעה נוהג רכב או הנוסע לא עצרו במקום התאונה ולא סייעו לנפגע. לכן, מי שפעל

קרא עוד >>
עורך דין המכון הרפואי
נהיגה בפסילה

נהיגה בזמן פסילה היא, בין היתר,  נהיגה בזמן שרישיונו של נהג נפסל (על ידי בית משפט, על ידי קצין או כל רשות מוסמכת) וכן נהיגה ברכב אשר ניתנה עליו הודעת

קרא עוד >>
עורך דין נהיגה בשכרות
נהיגה בשכרות

"אם שותים לא נוהגים" את הכלל החשוב הזה כל אחד ואחת מאיתנו חייבים לזכור טרם יציאתנו לדרך. בכל יציאה בה קיים סיכוי סביר כי יימצא בה אלכוהול מנו לעצמכם נהג

קרא עוד >>

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: